כמעבדה רפואית, אנחנו רגילים לאבחן מחלות. אבל מה עם לאבחן סיכון עוד לפני שהופכת למחלה? עמידות לאינסולין היא ההזדמנות לזהות את הסיכון – ולעצור אותו בזמן.
אז הפעם- כמה עובדות על אינסולין:
• גילוי האינסולין התרחש בשנת 1921 ע"י קבוצת חוקרים קנדים, בראשות פרדריק בנטינג וצ'ארלס בסט, מאוניברסיטת טורונטו. גילוי זה הביא לפריצת דרך משמעותית בטיפול בסוכרת, והציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם והביא לחוקרים פרס נובל.
• זריקת האינסולין הראשונה ניתנה בשנת 1922 לחולה סכרת בן 14.
• במקור הופק אינסולין מבע"ח. היום, מיוצר בהנדסה גנטית באמצעות חיידקים ושמרים.
• אינסולין הוא הורמון המיוצר בתאי בטא בלבלב, המקדם תהליכים תאיים, כגון ויסות סינתזת גליקוגן, מטבוליזם של שומנים, סינתזת DNA, שעתוק גנים, הובלת חומצות אמינו, סינתזת חלבונים ופירוקם. בעיקר אינסולין מווסת בקפידה את ספיגת הגלוקוז מהדם לתאי כבד, שומן ושרירים.
• במצב תקין: אנחנו אוכלים – הגלוקוז בדם עולה- אינסולין בדם עולה- לאחר שהתאים קיבלו את הגלוקוז- פידבק ללבלב שאין יותר צורך באינסולין והפסקת ייצור אינסולין עד הארוחה הבאה.
• מצב בו נפגעת התגובה הביולוגית לגירוי של אינסולין (=סילוק גלוקוז) נקרא עמידות לאינסולין. כלומר הגוף אינו מגיב (=עמיד) לפעילות האינסולין והגלוקוז בדם לא מסולק לרקמות, במיוחד שרירי שלד.
אז בעמידות לאינסולין– לאחר ארוחה- הסוכר בדם עולה- אינסולין בדם עולה- אך הסוכר לא נכנס לתאים – הלבלב לא מקבל הוראה להפסיק לייצר אינסולין- רמת האינסולין בדם עולה עוד יותר (=היפר-אינסולימניה). היפר- אינסולימניה תורמת עוד יותר לעמידות לאינסולין. מעגל קסמים זה נמשך עד שפעילות תאי הבטא של הלבלב אינה יכולה עוד לענות כראוי על דרישת האינסולין שנוצרת וכתוצאה מכך סוכר גבוה בדם.
• על כן, התוצאה העיקרית של עמידות לאינסולין היא סוכרת מסוג 2.
• מחלות נוספות כוללות השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, תסמונת מטבולית ותסמונת שחלות פוליציסטיות. כל אלה גורמים לעומס עצום על מערכת הבריאות בטיפול במצבים הישירים והעקיפים הקשורים לעמידות לאינסולין.
• רגישות לאינסולין ויכולות התגובות לאינסולין אצל נשים גבוהות משמעותית מאשר אצל גברים. בעיקר אצל נשים לפני גיל המעבר בזכות ההורמונים הנקביים ובהתאם השפעה זו פוחתת באופן משמעותי לאחר גיל המעבר.
• HOMA-IR (ראשי תיבות של Homeostatic (Model Assessment of Insulin Resistance בדיקת דם פשוטה, נחשבת טובה ואמינה לבדיקת עמידות לאינסולין. בעצם, זוהי בדיקה חישובית המתארת את הדינמיקה בין רמת הסוכר הבסיסית בדם (בצום) לבין הורמון האינסולין.
טווח בריא: 1.0 (0.5-1.4)
פחות מ-1.0 תקין.
מעל 1.9 – עמידות מוקדמת לאינסולין.
מעל 2.9 – עמידות משמעותית לאינסולין.
**שימו לב- עמידות לאינסולין נחשבת כמקדימה את התפתחות סוכרת מסוג 2 ב-10 עד 15 שנים.
הטיפול בעמידות לאינסולין:
הקונצנזוס הוא כי שינויים באורח החיים צריכים להיות המוקד העיקרי בטיפול בעמידות לאינסולין.
מחקרים אפידמיולוגיים של מוסדות שונים הראו שוב ושוב שפעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה (כולל יותר סיבים מסיסים, פירות צבעוניים, ירקות, תה ירוק, או צריכה נמוכה יותר של סוכרים מוספים, פחמימות ושומני טראנס), הגבלת צריכת אלכוהול, הימנעות מעישון סיגריות ורמות מופחתות של לחץ, אכן מגבירים את הרגישות לאינסולין.
קלי קלות!!
